העמדנו למבחן : איזו משפחתית מתאימה לקהל הישראלי?
בשנים האחרונות הרמה הכללית של המשפחתיות עלתה שלב. יצרניות הרכב מזמן הבינו ששוק המשפחתיות הוא הנתח הגדול ביותר. ואם כבר משפחתיות אז זה בסדר שהקורולה המשעממת של פעם תעבור מתיחת פנים רצינית שתהפוך את הרכב לסטייטמנט אופנתי ושיקי. בדרגת העיצוב הקלאסי , המשפחתיות האפרוריות של פעם הוחלפו ברכבים שיקים שלא יורדים ברמה מעיצוב שונה ואמירה מיוחדת שמתאימה לכל הטעמים השונים והשימושים השונים של הלקוחות. החל מהשברולט עם הקרוז המנצנצת ועד לאיוניק של יונדאי שהוכיחה שאלגנטיות יכולה להיות גם מתוכחמת. ואם מסתכלים על סימני הגיל המופלג של הפוקוס והפורטה מבינים שהמתיחה היחידה שנעשה להם בשנים האחרונות היא כנראה מבפנים. אבל על טעם וריח אין מה להתווכח… מה משפחה ישראלית ממוצעת דורשת מהמשפחתית שלה? אז העמדנו למבחן 3 משפחתיות שונות ושוות יונדאי איוניק: הגודל לא קובע המשפחתית החדשה והצעירה מבית יונדאי שיורשת את מקומה מהI-35 מגיעה עם מתכון שימושי באריזת האצ’בק חכמה ועיצוב שיקי ונקי קטנה מבחוץ וענקית מבפנים. האיוניק היא הנאה בלתי מוכרת במבחן, הפנסים המשגעים בחזית, חישוקי המגנזיום ובעיקר החרטום המחודש – הופכים אותה למרשימה בנוף הכביש הישראלי, החל ברמת האבזור שלה עם שפע משודרג אם מסתכלים לשניה על המסגרות הכוחות לפתחי המיזוג, דאשבורד דיגיטלי ואיכות חומר בהחלט טובה משדרים קדמה וטכנולוגיה של המאה הנוכחית לפחות. מעבר לכך לאיוניק בגרסת ה”סופרים הבכירה” יש מולטימדיה, בקרת אקלים עם יציאות אחוריות, כניסה והתנעה KEYLESS, משטח טעינה אלחוטי. ויותר חשוב מהכל – מערכות בטיחות אקטיביות הכוללות בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית, שלא לדבר על הנוחות של הנוסעים ותא מטען מעולה המתאים לעגלת התינוקות כולל תא נוסעים פרקטי מאין כמותו עם שימושיות ומרווח גבוהים. עם כל עומס האבזור יש כאן הנדסת אנוש נגישה שמאפשרת לנהג תפעול ברמה הגבוה ביותר אם מתסכלים לרגע על רמת הביצועים של האיוניק מבית יונדאי שוכחים לרגע שהיא פועלת על היברידיות רובוטית כפולת מצמדים מנצחת ולא נופלת ברמה של ביצועי מנוע של בנזין. מחיר ההתנעה ההיברידית של האיוניק משלמת את המחיר בהתחשב בכבישי ישראל תוספת המשקל המשמעותית שמגיעה עם האבזור ברמה הזאת גורמת לכבדות מסוימת שפוגעת בהנאת הספורט שאנחנו היינו רוצים. האיוניק בטוחה אוחזת ומאובזרת ואפילו חסכונית בדלק – אבל צריך לזכור שלמרות המראה המטעה, היא עדיין משפחתית ואת הדינאמיות שהיינו רוצים לתבל בנסיעה שלנו נשמור לכשהילדים יגדלו. הקיה פורטה: קלאסיות על-זמנית הרענון הקליל בעיצוב בשנים האחרונות עדיין לא מסובב ראשים היא לא מצליחה לחדש או בטח שלא להרשים ובטח שלא בצבע הכסוף שאנחנו מכירים מה20-30 שנה האחרונות. סימני הגיל שומרים על מראה נעים ואלגנטי עם עיצוב פשוט מאוד ומערכת מולטימדיה שלא מרגישה בנוח בסביבה. האבזור הלוקה בחסר מורגש גם במערכות הבטיחות המתקדמות. בכל רכב המושבים הקדמיים הם גדולים וזה לא מה שמרשים – אלא המושבים האחוריים שמרווחים בצורה יוצאת דופן. מבחינת ביצועי מנוע הפורטה שומרת על המתכון הותיק של קיה עם מנוע של 1.6 ותיבת הילוכים המונה 6 אוטומטים. בעיר תגובת הדוושה הזריזה היא יעילה עד מאוד בעוד מחוץ לעיר חווית הטיפוס לירושלים או רמת הגולן תהיה חלשה באופן יחסי. מה גם שהבלמים מעבירים משקל בצורה יפה ומשמעותית בכל פניה חדה. הסובארו אימפרזה: UNDER PROMISE – OVER DELIVERY עם מפרט שלא מייצר ציפיות מעל הממוצע, ההפתעה הגדולה של העשור – סובארו אימפרזה עם סטייטמנט עיצובי ושיקי חרטום זוויתי מחודד ונאה, זנב “מודבק” כאילו מלאכותי. גרסת ההאצ’בק מגיעה עם עושר אבזורי פשוט ומתוחכם הכולל בקרת שיוט,מצלמות רוורס, סנכרון בין סמארטפון ומסך המולטימדיה שנותן הרגשה של חיבור עם הרכב. אך עם זאת יש גם חסרונות קטנטנים עם מחסור בפתחי מיזוג אחוריים ובטח שלא התנעת KEYLESS. התפעול לא אינטואיטיבי אבל אפשר להתרגל בקלות. מבחינת נוחות האימפרזה עולה על כולן ומשאירה אבק עם מערכת מתלים נעימה משככת ומבודדת. בתוך העיר האימפרזה היא בהחלט במקום הראשון ומחוץ לעיר היא בהחלט מובילה עם בידוד רעשים מהמבריקים שיש לשוק להציע. עם כל זאת לא ברורה ההתעקשות של סובארו על מנועי ה1.6 שמשאיר אותה ממוצעת וגורם לבנזין להתאמץ כדי להוציא מהמנוע הזה את מה שיש בו. מה שמפתיע הייתה תיבת ההילוכים הרציפה שמתנהגת כאוטומטית ועוזרת למנוע למצות את היכולות שלו קצת יותר טוב. עם מנוע חלש והגה מהיר האימפרזה היא המומלצת לנהג המשפחתי הישראלי ותנצנץ הנאה מבעד לשגרה האפורה והשוחקת עם נסיעה שווה במיוחד.
מעבר לתג המחיר : PC vs MAC
מאקינטוש ווינדווס נמצאים בקרב מתמיד יותר מדי שנים. ועכשיו לקראת סוף השנה מאקינטוש הוציאו בגרסה האחרונה את המעבד M1 שלהם שהולך לשפוך לנו אור על האם זה עומד מול המעבדים של אינטל שמותקנים בכל מחשבי הPC ולתת לנו מושג מי הולך לתת את הנוקאאוט שיקפיץ אותנו לרמה הבאה בשוק. מראה: אפל משקיעים שנים ומשאבים אדירים על איך המוצרים שלנו ייראו. החברה עושה כל שביכולתה לשמור על המורשת שג’ובס הנחיל ולשמור על סטטוס עיצובי גבוה, קווים נקיים בעיקר כאלה ששומרים על המיתוג. אבל… בשנים האחרונות מיקרוסופט משלימה פערים והוציאה גרסת מאק משלה עם ה – Surface Book וממש בכמה חודשים הביאה אותו לדבר הכי קרוב לפריט עיצובי ושיקי. מה גם שיצרה מומנטום של מגוון מאוד רחב של עיצובים בניגוד לאפל ומאק אשר שם יש רק 6 דגמים בעוד מיקרוסופט מביאה מאות עיצובים שונים באמצעות היצרנים השונים כמו אסוס, דל, HP, ועוד… שפותח מגוון של מחשבים מעיצוב יעיל ועד לאסטתיקה של אסטרונאוטים. ההבדל הוא בחזון – לגייטס אין חזון אחד שמנחה אותו בבחירת העיצוב כמו שהיה לג’ובס. עיצוב בלפטופים הוא לא בהכרח דבר רע – אבל הפתיחות של אם אתה לא אוהב עיצוב מסוים – תוכל לבחור לפנות ליצרן אחר כדי לבחון את האפשרויות האחרות. אך אם אתה לא אוהב את העיצוב של אפל – נדפקת 😉 מחיר: מעטים מוצרי המק הנמכרים בפחות מ5,000 ש”ח בעוד ישנם עשרות דגמי PC הנמצאים בטווח המחירים הזה. עם זאת חשוב להבחין כי המאק לא בהכרח יקר יותר ממחשבים מתקדמים עם רכיבים טובים שווי ערך [כבר הזכרנו את “אל תסתכל על הקנקן…”?] הבעיה בהשוואה מחירים בין מאק לPC זה שבמקרים חריגים מאוד המפרט יהיה דומה. גם אם קיבולת כונן קשיח, גרפיקה, זיכרון, מס’ יציאות USB וRAM יהיו קרובים עדיין MAC ייתן נוקאאוט רציני כשנסתכל על המכלול. רק צריך לזכור – הערך היחסי תלוי בהכרח בצרכים של המשתמש מהמחשב, אם אתה צורך מחשב רק לביצוע דברים בסיסיים כמו אינטרנט, מיילים, פייסבוק וכדו’ באמת יהיה קשה להצדיק רכישת מאק. יש הרבה אפשרויות PC זולים משמעותית. מפרט טכני: נפרט על מה שדיברנו מקודם, הם יכולים להיות דומים מאוד או שנים מאוד תלוי איזה מותג ייבחר כשמסתכלים על MAC מול PC. לאחרונה MAC הוציאה את המעבד החדש M1 שבזכות ההתאמה שלו לכל המערכות יכול להוביל לביצועים גבוהים אפילו יותר ממה שאפשר לדמיין. החל מחיי סוללה ארוכים משמעותית – הרבה מאוד יצרנים מתהדרים בחלקים יקרים ואיכותיים ביצועים גבוהים וחיי סוללה ארוכים – מאק היחידה שעומדת בהבטחה. מחשב מאק יכול להגיע ל10-12 שעות עבודה רצופות ללא צורך בהטענה. מה גם שאורך חיי המחשב יהיה תקופה ארוכה יותר מה שמעיד על איכות חומרים מאין כמותה. מבחר דגמים: כמו שהזכרנו, אפל מציעה Macbook Air , Macbook Pro, Mac Mini, iMac, ו- Mac Pro בעוד מיקרוסופט מציעה מאות עיצובים. חשוב להבהיר שהמבחר המוגבל הוא לא בהכרח חולשה אלא חלק מגישת השיווק שג’ובס השריש של “פחות זה יותר”. זמינות: אפל בררנית בנוגע למי שהולך למכור את המוצרים שלה וזה לא עוד סתם “מוצר מדף” שיהיה חלק מחנות הדראג סטור – אלא חנויות ייעודיות שמקדישות את הכבוד הראוי למחשבים שלה. בישראל Idigital הם המשווקים המורשים הרשמיים ומלבדם קיימים רק “אמירים הפצה”. סטייטמנט: אפל בפרסומות האחרונות שלה הציגה “חנונים” כמשתמשים האידיאלים למחשבים שלה. כשמחליטים על רכישת מחשבי מאק מבינים מהר מאוד שזה בא עם אמרה מאוד גדולה. לעומת זאת כשבוחרים PC גם לזה יש סטייטמנט גדול שמצהיר – שאני כמו כולם, חלק מהעדר. אבטחה : רמות האבטחה של מאק הוכיחו את עצמם בזכות חוסר התוכנה הכתובה שלהם קשה מאוד לפרוץ ויש שיגידו שאף בלתי אפשרי לפרוץ את המערכת. בעוד מיקרוסופט כל מי שישקיע בלימוד התוכנה הכתובה – יפעיל גלגל אחד במוח וינסה יש סיכוי טוב שיצליח לפרוץ. שביעות רצון הלקוחות: נסכם את זה במשפט “Once You Go Mac, You’ll Never Go Back” כנראה שמלחמת הMac vs PC לעולם לא עומדת להסתיים כי לכל בחירה יש יתרונות וחסרונות וטוב שכך, כי הענקיות האלה עסוקות כל הזמן בלהראות לנו הצרכנים ל”מי יש יותר גדול” וזה מה שמכריח את 2 הצדדים להמשיך ולהשתפר כל הזמן.